פסקי דין – שטר חוב # 3


בן דוד נ' עגם

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעת (משיבה)

איה קרינה בן דוד

נגד

נתבעים (מבקשים)

צדוק עגם
יצחק אגם

פסק דין

רקע
1. בפני התנגדות לביצוע שיקים, ובקשה להארכת מועד להגשתה. ראשיתו של הליך בהגשתו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1708910121) של שטר חוב ע"ס 30,000 ₪, החתום על ידי הגב' שמס-שנסי רויטל כעושת השטר, וע"י צדוק עגם ויצחק אגם כערבים לפרעונו. תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד שלושת החתומים על השטר, אולם רק הערבים (להלן – "המבקשים", ובנפרד יכונו לפי שמם הפרטי) הגישו התנגדות, היא ההתנגדות שבפני עתה.

2. אין חולק, כי השטר ניתן בגדרו של הסכם שכירות מיום 29.6.2010 (להלן – "ההסכם"), על פיו שכרה הגב' שמס-שנסי (להלן – "השוכרת") דירה מאת המשיבה, הגב' איה בן-דוד (להלן – "המשיבה").

3. על פי הנתונים שהגיעו מלשכת ההוצאה לפועל, נמסרה האזהרה לשני המבקשים ב"המצאה מלאה" ביום 24.9.2012. המועד האחרון להגשת ההתנגדות קבוע בחיקוק, ועל פי נתון זה, הוא חל ביום 2.11.2012. ההתנגדות הוגשה בפועל ביום 3.1.2013. על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן, בהתאמה – "תקנה 528", "התקנות") נדרש טעם מיוחד להאריך מועד שנקבע בחיקוק.

הטענות
4. עפ"י ההתנגדות והבקשה (שהוגשו ככתב טענות אחד), אלה נימוקי האיחור: בחודש ספטמבר 2010, היה צדוק שכיר בחברה, בה חדל מאז לעבוד. בתקופה בה עבד באותה חברה, שלח ממכשיר הפקסימיליה שלה הודעה אל בעלה של המשיבה (אשר בינתיים נפטר לבית עולמו) בדבר ביטול ערבותם של המבקשים להסכם. מייד עם קבלת האזהרה, פנה למעסיקיו בחברה, וביקש כי יסייעו לו באיתור אסמכתא למשלוח הפקס, על דרך הזמנת תדפיס שיחות יוצאות מחברת "בזק". רק ביום 9.12.2012 הומצא לידיו תדפיס השיחות, ממנו ניתן ללמוד בי ביום 21.9.2010 (בבקשה נכתב בטעות 21.9.2012) בשעה 16:00 שלח פקס לבעלה (המנוח) של המשיבה. לפיכך, לשיטת המבקשים, היה האיחור שלא עקב נסיבות התלויות בהם, ועל כן נסיבות אלה עולות כדי הטעם המיוחד הנדרש לפי תקנה 528.

5. לגוף העניין טוענים המבקשים כך: צדוק היה בעבר במערכת יחסים זוגית עם השוכרת, ועל כן נאותו המבקשים לערוב להתחייבויות השוכרת על פי השטר. אלא, שבספטמבר 2010 נפרדו צדוק והשוכרת, ולפיכך הודיע צדוק על ביטול הערבות, כמתואר לעיל. פנייתם היתה אל בעלה של המשיבה, שכן באותה עת היה הוא בעל-דברם בכל הנוגע לשכירות. על פטירתו נודע להם רק בסמוך לפני הגשת ההתנגדות. המנוח אישר אז את קבלת ההודעה.  המבקשים טוענים, כי רק עם קבלת האזהרה נודע להם כי השוכרת לא קיימה את הוראות הסכם השכירות. לבקשה לביצוע צרפה המשיבה רק אסמכתא לאי-תשלום חשבון חשמל וחשבון ארנונה, המסתכמים יחדיו בכ-3,800 ₪ בלבד.

6. לפיכך טוענים המבקשים, כי עם מתן ההודעה על ביטול הערבות, הריהם מופטרים מערבותם (זאת נוכח הוראת סעיף 15(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן – "החוק"), לפיו רשאי ערב לבטל ערבותו כל עוד לא נוצר החיוב הנערב. יתר על כן, ככל שערבותם בתוקף, הרי שהיא מגיעה כדי 3,800 ₪ בלבד, שהוא סכום החוב של השוכרת כלפי המשיבה.

7. עוד טוענים המבקשים להגנות שונות החלות על פי החוק על "ערב יחיד", אולם לא אדרש להם, באשר אין כל יסוד עובדתי בפני ממנו ניתן להסיק שבאיזה אופן שהוא יש לראות במבקשים משום "ערב יחיד", כמשמעו בחוק.

8. המשיבה הגיבה על הבקשה להארכת מועד, וטענה, כי האזהרה ליצחק נמסרה עוד ביום 24.6.2012, כעולה מתדפיס מתיק ההוצאה לפועל, שצורף לתגובה. לטענתה, אין בבקשה להארכת מועד כל הסבר לעיכוב הרב שחל אצל יצחק, מאז קיבל הוא את האזהרה, ועד למועד בו קיבל צדוק את האזהרה, 3 חודשים לאחר מכן. זאת ועוד, גם בסיפורו של צדוק נעלם פרט חשוב, והוא המועד בו פנה אל מעסיקו לקבלת התדפיס המדובר. יתר על כן, סמוך לפני הגשת ההתנגדות עוקלו כספים בסכום הקרוב לסכום החוב, ועל כן עיתוי הגשת ההתנגדות אומר "דרשני". לפיכך, אין בענייננו טעם מיוחד המצדיק את האיחור, כנדרש בתקנה 528.

9. זאת ועוד, ממילא אין מקום לשקול הארכת המועד, באשר סיכויי ההגנה לגופה נמוכים ביותר. הטעם לכך הוא, שאין בהודעה הנטענת על ביטול הערבות משום ביטולה בפועל, שכן סעיף 15(א) לחוק כלל אינו חל, באשר אין מדובר בחיוב שטרם נוצר, שעה שהסכם השכירות נחתם ותקופת השכירות החלה, זאת אף אם ביום משלוח הודעת הביטול עוד לא היה בפועל חוב שלא שולם. המשיבה גם סבורה שהמבקשים אינם "ערב יחיד", ועל כך כבר הערתי שאין מקום להרחיב. זאת ועוד, גם הטענות הנוגעות להיקף החבות אינן יכולות להתקבל, באשר החוב האמיתי של השוכרת גבוה בהרבה, ואין ללמוד מצירוף האסמכתאות שצורפו משום אינדיקציה לגובה החוב בפועל. המשיבה מדגישה, כי שיקים של השוכרת, שנמסרו בעבור דמי שכירות, חוללו, בסכום מצטבר של 34,700 ₪ (העתקי השיקים צורפו לתגובה).

10. בדיון שנקבע לשמיעת הבקשה להארכת המועד, ובמידת הצורך לשמיעת ההתנגדות, ויתרה המשיבה על חקירות, והצדדים סיכמו טענותיהם.

דיון והכרעה
11. דעתי כדעת המשיבה. דין הבקשה להארכת מועד להידחות, באשר אין היא מגלה טעם מיוחד להיעתר לה, ובאשר אפילו היה מקום לשקול גמישות דיונית – אין ההתנגדות מגלה הגנה של ממש המצדיקה גמישות זו.

12. יהא אשר יהא מועד המצאת האזהרה, אין ספק שהוא אינו מוקדם ליום 24.9.2012, כאמור למעלה. מדובר, אפוא, באיחור של כחודשיים בהגשת ההתנגדות. הגם שעל פי הפסיקה של העת האחרונה ניכרת גמישות מסוימת בהתייחסות לטעם המיוחד, במיוחד באיחורים קלים בני יום או יומיים, מקום בו עסקינן באיחור שמשכו כפול ממשך הזמן הכולל שקצב המחוקק להגשת ההתנגדות – לבטח שיש צורך בטעם מיוחד, או לפחות בטעם טוב.

13. במקרה דנן, ההסבר היחיד לאיחור הוא ההמתנה לתדפיס השיחות היוצאות ממכשיר הפקסימיליה של מעסיקו של צדוק – אלא שהמתנה זו כלל אינה מצדיקה את האיחור בהגשת ההתנגדות. לא היתה כל מניעה להגיש את ההתנגדות במועד, לטעון כי הודעת פקס כאמור נשלחה, ולבקש שהות להמציא אסמכתא לכך. זאת ועוד, אם אכן הגיע התדפיס רק ביום 9.12.2012 – מדוע נדרשו עוד כמעט 4 שבועות להגשת ההתנגדות? הרי זה כאילו פעלו המבקשים כך, שהגעת התדפיס החלה את מרוץ הזמן להגשת ההתנגדות. וכי היתה מניעה להשלים באותו שלב את עריכת ההתנגדות בתוך יום או יומיים ולהגישה? יש להניח, כי היתה מופגנת מידה מרובה יותר של גמישות, אילו היתה ההתנגדות מוגשת במהלך המחצית הראשונה של חודש דצמבר, ולא בחודש ינואר.

14. אכן ישנם מקרים בהם חרף העדר טעם מיוחד, וחרף לשונה המפורשת של תקנה 528, יש הצדקה לגמישות הדיונית הנדרשת לשם הארכת מועד, אפילו נקבע זה בחיקוק, אולם אלה מקרים בהם טענות ההגנה הן טובות במיוחד.

15. במקרה דנן, לא זו בלבד שאין מדובר בטענת הגנה טובה, אלא שספק רב אם היה מקום לשקול קבלת ההתנגדות אפילו היתה זו מוגשת במועד. המבקשים מסתמכים על הודעת ביטול ערבות, אלא שאין כל עיגון בדין לזכותם לעשות כן, לאחר תחילת השכירות (ואפילו לאחר כניסתו לתוקף של הס כם השכירות).
16. החיובים להם ערבו המבקשים, בחתימתם על השטר, הם לכל התחייבויות השוכרת, והתחייבויות אלה מתחילות מייד. לפיכך, אין מדובר בחוב שטרם נוצר בעת הביטול, אלא בחיוב שריר וקיים – ובערבות פעילה, שלא ניתן לבטל אלא בהסכמה.

17. בהגינותו, אין צדוק מייחס לבעלה המנוח של המשיבה הסכמה לביטול, אלא רק אישור קבלת הפקס. ובכך לא סגי. הערבות לא בוטלה בהודעה זו, ואם לא בוטלה – שוב אין למבקשים הגנה מפני השטר.

18. יש להעיר עוד, על דרך הקיצור, כי גם לטענותיהם אודות היקף החוב אין נפקות, שכן החוב הוא על פי השטר. עליהם היה מוטל הנטל, במקרה המתאים, להראות כי החוב אינו מגיע כדי סכום השטר – אולם אין בצירוף או אי צירוף של אסמכתאות לחובות ספציפיים לבקשה לביצוע כדי להשפיע על גובה החוב על פי השטר, והערבות היא לפרעון כולו.

תוצאה
19. הבקשה להארכת מועד נדחית בזה, אפוא, ובהתאם נמחקת בזה ההתנגדות. הליכי ההוצאה לפועל, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות – יחודשו. הערבון שהופקד – יחולט לטובת המשיבה על חשבון החוב הפסוק. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בקשר עם ההתנגדות בסך של 3,600 ₪.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ד, 10 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

כתיבת תגובה