בפני
V.’ Judge Harvey Groves

התובעת

נילי בראון

נגד

הנתבע

בנימין כהן

UPS - Dean

1. התובעת עותרת לסכום של 13,897 ₪ compensation for Breach of lease Whereby the defendant hired the plaintiff's apartment for a few years until the evacuation of the apartment in February 2013.
הסכום בנוי כדלקמן:
א. שיק לדמי שכירות ממאי 2011 שלא כובד – 3,600 ₪.
ב. חלק מדמי שכירות לחודש אוקטובר 2012 שלא שולם – 550 ₪.
ג. Ditto”To December 2012 – 600 ₪.
ד. שכירות עבור חודשים פברואר 2013 – 3,600 ₪.
ה. תשלומים עבור מים וחשמל שלא שולמו לחברת הניהול – 1,947 ₪.
ו. תשלום דמי שכירות לחודש ימים עקב אי הודעה מראש
על פינוי – 3,600 ₪.

2. ביום 13.02.13 התובעת דרשה פינוי הדירה עד סוף חודש פברואר ועוד דרשה שהנתבע ישלם 3,600 ש”Report for the month of rent and wage differentials 1,150 ₪.
בעת הדיון ביום 25.11.13 התובעת אף אישרה שלו הנתבע היה משלם את החוב של 4,750 ₪ היא לא הייתה מגישה את התביעה (P’ 1 שורות 14-15).

3. יאמר מיד שבעת הדיון ביום 25.11.13 עדותה של התובעת הייתה מבולבלת ולא עקבית.
למשל היא דורשת כסף עבור חשמל מאת הנתבע בגין חודש מרס 2013 כאשר הוא פינה את הדירה בסוף פברואר. כמו כן לא זכרה עובדות בסיסיות.

4. גם בעלה של התובעת מסר עדות והתברר כי רוב הזמן הוא ניהל את עניין השכירות מול הנתבע.
הוא עמד על כך שלפי הדיווחים של חברת הניהול היה שימוש בפועל של הדירה בחודש מרס.
ניכר הדבר שלא היו בידי התובעת ובעלה פרטים מסודרים לגבי העתירות.

5. הנתבע ואחיו העידו. הם העלו מספר טענות. הטענות התייחסו בעיקר למצב הפיזי של הדירה שנמצאת בבית מלון מנדרין. בין היתר נטען כי הנתבע בעצמו ביצע מספר רב של תיקונים לדירה והסכומים לא הוחזרו לו, שלא ניתן היה להשתמש במרפסת הדירה ע קב צו של העירייה וכי עקב שריפת במלון נאלץ הנתבע לעבור במשך שבועיים לבית מלון סמוך והנתבעת לא זיכתה את החשבון.

6. חמישה ימים אחרי סיום הדיון התובעת פנתה לבית המשפט וביקשה להשלים ראיות ולהגיש מסמכים נוספים ובעיקר נתונים יותר ברורים של מערכת הכספים בין בעלי הדין.
על מנת לאפשר לנתבע להתמודד עם הטענות החדשות, בית המשפט החליט לחדש את הדיון תוך ציון כי על התובעת, בכל מקרה, לשאת בתוצאות הדיון הנוסף.

7. הדיון התחדש ביום 07.07.14 .על פי הנתונים שסופקו על ידי התובעת, החוב האמתי של הנתבע מסתכם ב-26,072 ₪ – אם כי נאמר בדיון שאין התובעת עותרת לכל סכום מעבר לתביעה המקורית.
על פי הנתונים, הנתבע מידי פעם לא שילם את דמי השכירות מ-2010 אולם אף שהסתבר חוב משמעותי התובעת חזרה וחידשה לו את חוזי השכירות 3 פעמים.
בעלה של התובעת הוסיף:
“Our relationship was reasonable and had many personal problems of health….. לא מיהרנו להוציא דייר והיחסים בינינו היו סבירים” (P’ 5 שורות 20-21).
But ,ניכר הדבר , שבסוף הדיון בעלה של התובעת גילה יחס פחות עדין לנתבע וטען:
“I would argue that he does not speak true of stroke. הוא משחק אותה” (P’ 7 שורה 26).

8. הנתבע התקשה להשיב לשאלות בית המשפט אך אחיו דיבר בשמו.
לדבריו, הנתבע תיקן מספר רב של דברים בדירה וזאת תמורת הפחתות מוסכמות של שכר הדירה. כמו כן, אחרי ששיק אחד חזר הסכום הועבר בהעברה בנקאית והוגש מסמך לתמוך בטענה זו.
עקב שריפה במלון הנתבע נאלץ לגור במלון אחר ושילם 250 ₪ ליום במלון הולצמן במשך כעשרה ימים.
כמו כן הנתבע במרס 2012 תיקן מזגן תמורת 2,530 ₪ ולא קיבל על כך זיכוי.
הנתבע גם תיקן נזילת מים בדירה ואף החליף ברזים. בעלה של התובעת לא פסל טענות אלה בדיון ביום 25.11.13 ואף אישר שי ש להפחית מהחוב סכום של 900 ₪ ששולם ב-21.11.12.
עדותו של אח הנתבע הייתה כי כל פעם הובטחו קיזוזים אך בפועל הדבר לא נעשה.

9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

א. כללית עדויות התובעת ובעלה לא היו ברורות ועקביות, וחובה עליהם להוכיח כל סכום מסכום התביעה והם לא עמדו בנטל.

ב. באשר לדמי שכירות לחודש פברואר 2013, מגיע לתובע הסכום של 3,500 ₪.

ג. לא מגיע לתובעת כל סכום עבור שירותים וחשמל.
חלק מהסכום מתייחס לחודש מרס 2013 שבו התובע לא היה בדירה.
Part of the amount relates to”Should differences between 7/12 עד 12/12″ והנתבע הגיש מסמך שאין חובות עד 31.12.12 כלפי חברת הניהול.

ד. מקום שבו התובעת ביום 13.02.13 דורשת פינוי בסוף החודש אין לה זכות לדרוש דמי שכירות לחודש נוסף בגין אי מתן הודעה מראש.

ה. מקובל עלי שמדי פעם הנתבע לא השלים את כל דמי השכירות, ועתירה זו מתקבלת – 1,150 ₪.

ו. על סמך הנתונים לתובעת מגיע סכום של 4,650 ₪ אולם מסכום זה יש לקזז את הסכום שהנתבע נאלץ לשלם למלון הולצמן, זמן שלא ניתן לגור בדירה – 1,250 ₪.
ועוד 900 ₪ ששולם על פי דברי בעלת התובעת :על כן מגיע לתובעת 2500 ₪

10. באשר להוצאות הדיון:
עקב ניהול הדיון הרשלני של התובעת, The defendant had to go to court twice with his brother. Respect of this amount should be deducted from the 750 ₪ amount of the judgment.

11. In light of this I require the defendant to pay the plaintiff the sum of six 1750 , ₪ and while 30 יום.
Otherwise, The amount shall bear interest and linkage differentials by law from the date of filing the claim until actual payment in full.

Given today, ב’ Father of nine”ד, 29 July 2014, In the absence of parties.